"בקרוב האמון בביטקוין יושמד סופית, והרבה טיפשים ייתקעו איתו"

הביטקוין ייגמר בבכי" - זו האזהרה החד־משמעית שמשמיע ג'פרי רובינסון, מחבר הספר "Bitcon: The Naked Truth About Bitcoin" (בתרגום חופשי: "הונאת־הביט: האמת העירומה על הביטקוין").

בראיון בלעדי ל"כלכליסט" רובינסון מזהיר שהשקעה במטבע הווירטואלי שמסעיר את העולם הפיננסי דומה לנפילה בהונאה פיננסית. המטבע החופשי המפורסם בעולם אמנם לא נתון לפיקוח בנקים וממשלות, אך נשלט בידי "אריסטוקרטיית הביטקוין", קבוצה קטנה שמחזיקה ברוב המטבעות ולמעשה שולטת במחירו ומנצלת בציניות את השוטים שסבורים שהוא עתיד להפוך לאמצעי כלכלי לגיטימי. אבל יש גם נקודת אור: אם הטכנולוגיה שמאחורי הביטקוין תופרד מהמטבע ותאומץ בעולם האמיתי, או אז תתחולל מהפכה אמיתית בדרך שבה כולנו עושים עסקים.

המסקנות האלה הן תוצאה של מחקר בן שנה שערך רובינסון (69), עיתונאי שהתמחה בכתיבה על הלבנת הון. בעקבות ספרו מ־1995 "The Laundrymen" איגוד הבנקים בבריטניה הכתיר אותו כ"סופר הפשעים הפיננסיים החשוב בעולם".

ב־2013 רובינסון יצא למסע אל תוך נבכי העולם של המטבע הווירטואלי — מטבע שאין לו מדינה או בנק מרכזי, ושנוצר על ידי עבודת "כרייה" דיגיטלית באינטרנט. הוא ערך עשרות ראיונות עם חסידי המטבע, וכן עם חוקרים, יזמים, כלכלנים, משקיעים, רגולטורים, מומחי הצפנה, אנרכיסטים ואפילו עברייני צווארון לבן מורשעים. כל אלה הפכו אותו, בניגוד גמור לציפיות של רבים ממרואייניו, לנביא זעם קודר של הביטקוין, ולקול החריף שמושמע כיום נגד המטבע המרתק. מחקרו הוביל אותו לשורה תחתונה ספקנית וקודרת, ומלאת לעג לקהילת "המאמינים", כפי שהוא מכנה בלהט רב את מי שסבורים שהביטקוין הוא העתיד של עולם הכלכלה. לדבריו, מדובר בהמצאה לא שימושית ומסוכנת, על סף התרמית.

ג'פרי רובינסון

מכלום ל־100,000%

ביטקוין הוא פיסת מידע דיגיטלית. אין לו ממד פיזי, והוא קיים רק כרצף של קוד מחשב. מדוע יש לו שווי? ראשית, כי אנשים מוכנים לשלם עבורו כסף — בין 340 דולר ל־460 דולר לפי המחירים בבורסות הביטקוין בתחילת נובמבר. הביטקוין הגיח לעולם במטרה לשמש כמטבע חדש, מטבע ספונטני שנוצר "מלמטה", על ידי בני האדם ולא על ידי בנקים, ושגם מפוקח על ידי ההמונים, באמצעות תוכנה חופשית מבוזרת. הוא נולד כיצירת המופת הכלכלית והחתרנית של עידן המהפכות החברתיות. עידן הוויקיליקס וארגוני המחאה חובקי העולם ועתירי הדיגיטליות, דוגמת אנונימוס. לא במקרה גם ממציא המטבע, שהציג את עצמו לעולם תחת הכינוי סאטושי נאקאמוטו, הוא למעשה אדם אלמוני שאיש אינו יודע בוודאות אם הוא גבר, אשה, יחיד או רבים.

הביטקוין הוצג לעולם בתחילת 2009, ועד אפריל 2011 היה שווה פחות מדולר. ב־2013 מחירו החל לעלות, ואת תשומת הלב של העולם הוא החל לתפוס רק בנובמבר 2013, אז שוויו המריא מכ־200 דולר לביטקוין עד לשיא של כמעט 1,150 דולר לביטקוין בדצמבר. מאז שוויו במגמת ירידה, אבל הדיון שהתפתח סביבו רק הולך ומתרחב, ובפרט נידונה השאלה האם אכן מדובר במטבע לגיטימי שיוכל לחיות לצד שאר מטבעות העולם, ושממשלות ומוסדות פיננסיים ייאלצו להכיר בו.

רובינסון מכנה את ביטקוין "מטבע דמה", Pretend Currency, ומכמה סיבות: ראשית, נכון להיום, הביטקוין אינו יוצר כלכלה אמיתית, לפחות לא כמו שהשקל הישראלי או כל מטבע אחר יוצר. קחו לדוגמה עובד ייצור של אינטל שמקבל שכר בשקלים. בשקלים שקיבל הוא קונה אוכל בסופרמרקט. הסופרמרקט משלם עם השקלים האלה לקופאית, שחוסכת אותם וקונה מחשב שבו יש שבבים של אינטל, וחוזר חלילה.

הביטקוין לא סוגר שום מעגל. איש לא מקבל שכר בביטקוין, וגם אם הוא משלם בביטקוין, ספק אם המוכר שקיבל את הביטקוין ימשיך לרכוש בו דברים אחרים. בעצם, רוב כלכלת הביטקוין — שוב, נכון להיום — מתחילה ונגמרת בבורסות באינטרנטיות שמוקדשות למטבע. זה מטבע שעיקר תכליתו היא ספקולנטית. רוב המחזיקים בו השיגו אותו לצורכי השקעה, כדי להמיר אותו בבוא היום במטבעות אמיתיים כגון דולרים או שקלים.

אז האם הביטקוין הוא סחורה, כמו זהב, שגם אותו אוגרים? התשובה לפי רובינסון היא שוב — לא. לסחורות כגון זהב יש ערך פנימי (Intrinsic Value) שאין לביטקוין. כל עוד אנשים יציעו נישואים עם טבעות זהב, רובינסון טוען, יהיה למתכת הזאת ערך כלשהו. וכל עוד יש לה ערך, למחירה יהיו רצפה ותקרה. אם מחיר הזהב יירד מאוד, התכשיטנים יתחילו לקנות יותר זהב וכך ערכו יעלה. אם ערך הזהב יעלה מאוד, אז כורים יכרו יותר זהב ובעולם יפתחו מכרות זהב שבעבר לא היו כלכליים בגלל עלויות הפקה, ואז יהיה בשוק יותר זהב, ומחירו יירד.

לביטקוין, טוען רובינסון, אין רצפה. איש לא זקוק לסחורה ששמה ביטקוין רק כי היא ביטקוין, ולכן אין מה שיעצור את נפילת המחיר של המטבע אם האמון בו יאבד. לביטקוין יש אמנם תקרה — מייסדו הגביל את ייצור הביטקוין ל־21 מיליון מטבעות — אך גם התקרה הזאת אינה מספקת את רובינסון, שטוען כי ללא יצירת כסף חדש, יהיה זה ביטקוין או דולר או שקל, השוק נידון לדפלציה, מצב שבו בעולם יש מעט מדי כסף, אנשים נזהרים עד מאוד מלהוציא אותו, מוצרים ושירותים רבים לא נרכשים, והכלכלה שוקעת למיתון קטלני.

"צריך רצפה וצריך תקרה", אומר רובינסון. "אפשר לעשות את זה עם זהב ואפשר לעשות את זה עם משחת שיניים, אבל אי אפשר לעשות את זה עם מטבע וירטואלי".

רובינסון סבור שהדרך לתאר את הביטקוין היא כקופון — משהו שהוא שווה ערך לכסף, אבל שכדי לממש אותו צריך להמיר אותו לכסף. דימוי נוסף, הוא כותב בספרו, יהיה אסימון הימורים בקזינו. כל עוד אתה בתוך הקזינו, אתה יכול לשחק באסימון. אבל אתה מתעשר רק כשאתה ממיר אותו לכסף אמיתי בקופה, בצאתך מהקזינו. אם תצא עם האסימון ותלך לקזינו אחר — הוא יהיה חסר ערך.

מנפחים וזורקים

במהלך השיחה עם רובינסון הוא מודיע חגיגית: "אתה יודע? מאז שהתחלנו לדבר, הביטקוין ירד ב־6%". כך הוא ממחיש נקודת תורפה נוספת של המטבע הווירטואלי — התנודתיות האדירה שלו.

מאז אמצע יולי עלה הדולר ב־12.5% מול השקל — דבר שהזניק את הכנסות היצואנים, שנפגעו קשות כאשר הדולר ירד. התנודות של הביטקוין יכולות להגיע לעשרות אחוזים ביום, וכפי שהעולם נוכח, לרבבות אחוזים בשנה. האם מטבע כזה יכול להבשיל לכדי הצטרפות לשוק החליפין העולמי? לא במהרה.

התנודתיות האדירה של הביטקוין נובעת בעיקר מכך שכמו מניות קטנות ומסוכנות, אין לו סחירות. אין מספיק אנשים שמעבירים ביטקוין מיד ליד, ואין ביקוש והיצע רציפים שמאפשרים מחיר יציב. ואין מספיק ביטקוינים שמחליפים ידיים כדי ליצור מחיר יציב. מאז אפריל 2014 מחזור המסחר היומי בביטקוין נע סביב 60–85 מיליון דולר ביום, מחזור נמוך מאוד ביחס למחזור המסחר במניית אפל לדוגמה, שעומד על 6.2 מיליארד דולר בממוצע ליום (נכון ל-3 החודשים האחרונים). סיבה אחת לכך היא שמעט מדי אנשים מחזיקים ביטקוין.

לפי המערכות שעוקבות אחרי המטבע בלי לחשוף את זהות המחזיקים בו — הביטקוין ידוע כמטבע מבוזר ואנונימי — יש כיום בעולם 46.6 מיליון "ארנקי ביטקוין", כלומר כתובות דיגיטליות שמחזיקות במטבעות. מקרב 46.6 מיליון הארנקים האלה, כמעט 97% מכילים פחות מ־0.001 ביטקוין. ובמילים אחרות, רק 1.6 מיליון "ארנקים" מחזיקים סכום ששוויו גבוה מ־36 סנט, לפי השער של 360 דולר לביטקוין. מה שאומר שמספר האנשים שמחזיקים יותר משקל אחד בביטקוין קטן ממחצית אוכלוסיית גוש דן. "ויש יותר אנשים במועדון הנוסע המתמיד של כווית איירליינס מאשר אנשים שמשתמשים בביטקוין לביצוע עסקאות שאינן השקעה ספקולטיבית", מעריך רובינסון.

וגם האנשים האלה לא יגיעו רחוק עם המטבעות שברשותם. היות שמרבית הביקושים לביטקוין הם עבור השקעה ספקולטיבית ולא מגיעים, לדוגמה, ממעסיקים שהחליטו פתאום לשלם לעובדיהם בביטקוין וצריכים להמיר כסף, רובינסון מזהיר שתנודות המחיר בביטקוין אינן אלא משחק של "Pump and Dump", "נפח וזרוק" בתרגום חופשי. מושג זה לקוח מעולם הבועות הפיננסיות, ומתאר פעולות של הזנקת מחירי מניות, לדוגמה על ידי הרצת מניות או שלהוב ההמונים, רק במטרה להעשיר את בעליהן. וכמו בניפוח הבועות הציני הזה, רובינסון אומר, גם בעולם הביטקוין ישנה קבוצה קטנה של משקיעים מוקדמים, שרכשו את הביטקוין במחיר נמוך ומעוניינים לנפח את המחיר כדי למכור ביוקר למצטרפים חדשים.

לפי הנתונים, כ־1,500 ארנקי ביטקוין דיגיטליים מחזיקים כ־44% מכמות הביטקוין בעולם. מדובר על מטבעות בשווי של כ־2.1 מיליארד דולר. רובינסון מאשים את את "אריסטוקרטיית הביטקוין" הזאת בתדלוק ההייפ סביב המטבע. 1,500 המשקיעים המוקדמים האלה הם המוכרים הפיקחים בצד השני. אלה שמשלמים מאות דולרים עבור כל ביטקוין משולל ערך פנימי הם הפראיירים.

"האנשים האלה היו טיפשים מספיק כדי להיכנס לזה בעבר, והם מחפשים טיפשים חדשים כדי למכור להם, וכל העניין הוא לדחוף למעלה את השווי של המטבע", רובינסון אומר, "אבל בתהליך הדרגתי הביטקוין מתבזבז לאט יותר. אנשים לא משקיעים מחדש בביטקוין, ברוסיה אמרו שהם יוציאו אותו אל מחוץ לחוק, בסין יתרעמו בסוף על מה שקורה שם, וצריך עוד מאונט גוקס (בורסת ביטקוין שקרסה והשאירה משקיעים רבים בלי כספם — ג"ק) אחד כדי להשמיד את האמון שעוד נשאר במטבע הזה. בסוף יבינו שאין עתיד בזה ויאבדו עניין. ביטקוין לא פותר כלום. זה פתרון שמחפש בעיה. בסוף הוא פשוט ייעלם, ואנשים הולכים להיתקע עם הרבה כסף דיגיטלי חסר ערך", מסכם רובינסון.

ביטקוין צילום: בלומברג

אפילו למאפיה זה לא טוב

"מישהו אמר לי שביטקוין נהדר להלבנת כספים", משחזר רובינסון את תחילת המסע שלו בכלכלה הווירטואלית של הביטקוין, "אבל גם לזה זה לא מכשיר טוב". הלבנת הון היא תהליך שנועד להסוות את מקורות הכסף. סוחר סמים שליקט מלקוחותיו 5 מיליון דולר, רובינסון מסביר, נעזר במנגנונים מורכבים שבהם הוא מכניס מצד אחד כסף מזומן, ומוציא מהצד השני כסף שנראה לגיטימי, ושאפשר להכניס לחשבון בנק.

במקרה של ביטקוין, השרשרת נופלת כבר בהתחלה, שכן כדי לקנות ביטקוין — בטח בהיקפים של מיליוני דולרים — צריך להיעזר במערכת דיגיטלית, קרי בחשבון בנק. "אי אפשר לקנות ביטקוין במזומן", רובינסון אומר. סוחר סמים שירצה להלבין כספים בעזרת ביטקוין יצטרך למצוא מספיק אנשים שמחזיקים ביטקוין ומוכנים להזדהות בפניו, לקבל ממנו מזומן ותמורתו להעביר ביטקוין. לאחר מכן סוחר הסמים יצטרך למכור את הביטקוינים תמורת דולרים ואז להסביר מאיפה הופיעו אצלו בחשבון הבנק 5 מיליון דולר, כלומר, בסוף המסע הוא עדיין לא הלבין דבר.

עם זאת, ביטקוין הוא כן מכשיר שימושי להחלפת סחורות ושירותים בכלכלה הלא חוקית, ובעיקר בכלכלה הדיגיטלית שלא חוקית. הוא הצליח לשגשג באתרים דוגמת "סילק רואוד" ("דרך המשי"), שמכר שפע בלתי נתפס של סחורות לא חוקיות החל מסמים קשים, חוזי רצח ואף בני אדם לתעשיית הזנות. כל העסקאות שנעשו במחשכים עבדו היטב עם ביטקוין, מסביר רובינסון, אבל ברגע שתרצה להמיר את הרווחים שלך חזרה לכסף אמיתי, תיתקל בבעיה.

"גם החברות שמקבלות ביטקוין בתיאוריה לא מקבלות אותו בפועל", הוא אומר, ומביא כדוגמה את חברת המחשבים דל שהודיעה כי תקבל ביטקוין מלקוחות. "אבל אם תלחץ על הכפתור של לשלם בביטקוין, דל תפנה אותך לאחת הבורסות הדיגיטליות של המטבע, שם אתה תמכור את הביטקוינים שלך, ודל תקבל דולרים".

אז למה זה כן טוב? "זה טוב למימון פשע וטרור, אבל לא להלבנת הון. עבור האיראנים והסורים זה נהדר כי כך אפשר להעביר הון שלא דרך בנקים. להעביר כסף לחמאס או חיזבאללה או לדאעש זה מסובך. להעביר כסף בביטקוין זה פשוט, ואחר כך הטרוריסטים ימירו אותו בבורסות. דאעש כבר הודיע שישמח לקבל תרומות בביטקוין, כי הוא אפילו לא סותר את כללי האסלאם לגבי בנקים. אמנם עוד אין שום עדות לזה שהם מקבלים ביטקוין, אבל זה לא אומר שזה לא קורה. וכשדעאש יקבל ביטקוין, אני מבטיח לך שהוא לא יקנה מחשבים אצל דל. אם אני הייתי טרוריסט, הייתי ממציא את הביטקוין.

"מכל ההבטחות של הביטקוין אני לא מוצא אחת שהתממשה", ממשיך רובינסון. "אין ממשלה אחת שקיבלה את הביטקוין, אין עסקים אמיתיים שמקבלים ביטקוין. קהילת הביטקוין הם גיקים בני 14 שאין להם מה לעשות. אני לא מוטרד מהם. המופרעים וההוזים שאומרים שביטקוין ישתלט על העולם וכל הבנקים המרכזיים יקרסו — הם צריכים להמשיך לקחת את התרופות שלהם, לעבור את גיל ההתבגרות ואז לרכוש השכלה וללמוד איך העולם עובד", הוא מסכם במילים חריפות.

איפה הביטקוין צודק

רובינסון לא פוסל כל דבר שמריח מביטקוין. למעשה, טכנולוגיית הביטקוין מכילה רכיב שהוא היה שמח להעביר לעולם האמיתי: שמו: בלוקצ'יין (BlockChain). בלוקצ'יין הוא ספר העסקאות הפתוח של עולם הביטקוין. זהו מאגר מידע שבו מפורטת כל עסקת ביטקוין שנעשתה מאז ומעולם. על בסיסו אפשר לדעת כמה ביטקוינים יש, כיצד הם מחולקים ומהיכן להיכן הם עוברים.

זוהי למעשה מערכת לאימות עסקאות שמבטיחה כי הכסף הדיגיטלי אכן עבר ממשתמש אחד לזולתו, בלי צורך בגורם מתווך כגון בנק או חברת אשראי. המערכת הזאת מופעלת בסיועם של רבבות גולשי אינטרנט שתורמים את משאבי המחשבים שלהם לניהולה, ותמורת הקצאת המחשבים שלהם לטובת תעבורת הביטקוין הם מקבלים זכות להשתתף בהגרלות ביטקוין. בהגרלות האלה נוצרים המטבעות החדשים, וההשתתפות בהן, תוך סיוע להפעלת מערכת הבלוקצ'יין המבוזרת, היא למעשה פעולת ה"כרייה".

"אנשי הביטקוין זועמים עלי כי אני אומר שאפשר להפריד את הבלוקצ'יין מהביטקוין, אבל בעיניי רק העתיד של הבלוקצ'יין הוא אמיתי. אנחנו נפיק תועלת אמיתית אם רק נצליח להפריד את ביטקוין הטכנולוגיה מביטקוין המטבע".

לדברי רובינסון, הבלוקצ'יין, המנוע מאחורי עסקאות הביטקוין, יכול להשתלב בפעולות סחר רגילות, לשם העברת כספים אמיתיים כנגד סחורה — בלי גורם מתווך, וביעילות רבה יותר מזו של מערכת האשראי והבנקים. "בעתיד אני אוכל למכור את הרכב שלי למישהו בקליפורניה. הקונה שלי יעשה תשלום ראשון, ואז אני אשים את הרכב שלי על אונייה ואשלח לקליפורניה. אם הקונה לא יבצע את התשלום השני, הרכב לא יתניע", נותן רובינסון דוגמה עתידנית מעט לפעולת סחר באמצעות המנגנון הטכנולוגי שכיום מניע רק את שוק הביטקוין. "אתה לא צריך מישהו באמצע שיוודא שהעסקה אכן נעשתה. אז העתיד הסביר הוא שהבנקים ימשיכו לשלוט בכל הכסף והרכוש, והבלוקצ'יין פשוט יהיה עוד יישום מסחרי לפעולות כלכליות. הבלוקצ'יין מדהים בתור מערכת רישום של רכוש".

ומכל הביקורת החריפה שמשמיע רובינסון, החלק המבהיל ביותר, שבו הוא מרחיק לכת ונסחף להתבטאויות הקיצוניות ביותר, נוגע דווקא לישראל. כשהוא נשאל על תפקידה של ישראל בעולם הביטקוין, הוא מתנבא כך: "האוניברסיטאות שלכם מוציאות כל שנה ילדים מבריקים שמבינים טכנולוגיה, והרבה מהם משקיעים עבודה בביטקוין ובבלוקצ'יין. אני סבור שתעשיית הבלוקצ'יין בישראל היא הגבוהה בעולם לנפש, וזה צריך להיות משהו מעודד. אם יזמים ישראלים ימצאו דרך להפעיל את הבלוקצ'יין עם שקלים או דולרים זה יהיה ביזנס ענק, הם יוכלו לעשות הרבה מאוד כסף, אבל", וכאן הוא עובר לניסיונות הבהלה, "אם הביטקוין יהפוך לפקטור מרכזי בכלכלת ישראל, וזה עלול לקרות כיוון שכלכלת ישראל קטנה יחסית, הוא עלול להשפיע על הכלכלה כולה. חמאס או דאעש או חיזבאללה יכולים להיכנס לזה ולערער את המערכת, והדבר האחרון שממשלה תרצה לאשר זה העברות כסף שיכולות לשמש כנשק פוליטי. אם ביטקוין יתפוס בישראל ועסקים יתחילו להשתמש בזה, זה יהיה מסוכן לביטחון שלכם. כשיש מטבע אנונימי שהממשלה לא מפקחת עליו, זה משהו שהאקרים בשירות של ארגון טרור יכולים להפיל. הם יכולים ליצור היפר־אינפלציה". בהחלט, נביא זעם.